דפים - רציונל ביה"ס
נווט למעלה
כניסה

הרציונאל

כיום מאתרים בארץ עבור התכניות הייחודיות לתלמידים מחוננים בין אחוז וחצי מכלל התלמידים בשכבות הגיל המזינות את התכניות.

תלמידים אלה ניחנו ביכולת אינטלקטואלית גבוהה מהממוצע, יכולת הניתנת למדידה באמצעות מבחני אינטליגנציה. יכולת אינטלקטואלית כללית פירושה יכולת חשיבה הכוללת מרכיבים מילוליים, מספריים ומרחביים,כושר הפשטה, זכירה, ניתוח והסקת מסקנות ועוד. (משרד החינוך 1998) .

 מאפיינים הייחודיים של תלמידים מחוננים

מה מאפיין תלמידים אלה? מחקרים שונים שהתמקדו בהבדלים בין תהליכי החשיבה של תלמידים שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה מאוד במהלך פתרון בעיות לבין עמיתיהם שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית ממוצעת . ההבדלים שנמצאו כוללים היבטים כמו:

·        שימוש יעיל בזיכרון- מאפשר לקשר בין ידע חדש לידע קודם.

·        שימוש יעיל במטה-קוגניציה – לשם בקרה עצמית על חשיבה , כאשר בקרה זו מכוונת את החשיבה בעת תהליך העבודה על משימות שונות.

·        מהירות גבוהה של חשיבה – מהירות הבאה לידי ביטוי בפתרון בעיות מהיר יותר. יש לציין שתלמידים בעלי  יכולת אינטלקטואלית  גבוהה מתעכבים זמן רב יותר על חיפוש מידע רלוונטי לפתרון בעיות, אך מהירים יותר בהפעלת מיומנויות של אופרציות בסיסיות, כמו ארבע פעולות  החשבון. לכן,באופן כללי הם מהירים יותר בפתרון בעיות.

·        ייצוג יעיל של בעיות – הכושר לסווג בעיות ולנתחן מחדש באופן ברור, תוך כדיהפרדה בין מידע שאינו רלוונטי לבין מידע שהוא רלוונטי לבעיה והגדרה ברורה, תוך כדי הפרדה בין מידע שאינו רלוונטי לבעיה והגדרה ברורה של הנתונים החסרים לפתרון הבעיה.

·        ידע תהליכי משמעותי – ידע כיצד לפתור בעיות ולהשתמש במידע קיים מאפשר לתלמידים שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה לחפש מידע באורח מאורגן יותר , ולבדוק אפשרויות שונות

·        גמישות בייצוג בעיות ובשימוש באסטרטגיות שונות לפתרונן – תלויה בשילוב בין בסיס הידע הקיים לבין ייצוג בעיות יעיל וידע תהליכי רב.

·        העדפה של בעיות מורכבות , מאחר שיש בהן משום אתגר רציני יותר לפתרון. בחינות האישיות, זורמן ונבו (1997) סיכמו מחקרים שונים שהשוו בין תלמידים שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה לבין עמיתיהם שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית  ממוצעת ומצאו  ש"כקבוצה, פרטים עם מנת משכל גבוהה מן הממוצע מסתגלים לסביבתם לפחות כמו בני גילם שיש להם מנת משכל  ממוצעת, ולעתים גם בצורה טובה מהם"( זורמן ונבו 1997) .הסתגלות זו מתבטאת בדימוי עצמי חיובי, ביחסים בין אישיים עם עמיתים ומבוגרים,בעצמאות,ובבריאות נפשית. עם זאת, חשוב לציין ש"ההבדלים האינדיווידואליים  בממדי ההסתגלות  השונים בקרב קבוצת בעלי המשכל הגבוה גדולים לפחות כמו ההבדלים בקרב קבוצה של בעלי משכל ממוצע" (שם, עמ' 174) ניתן לומר שככלל, קיים פער בין ההתפתחות האינטלקטואלית המואצת של תלמידים מחוננים לבין התפתחותם האישיותית.

 

כיצד באים לידי ביטוי  אפיוני האישיות הייחודיים למחוננים?

קיימים כמה אפיוני אישיות מרכזיים המבדילים באורח עקבי בין תלמידים שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה לבין תלמידים שהם בעלי יכולת אינטלקטואלית ממוצעת. אפיונים אלה מצריכים התייחסות מצד סביבתם של תלמידים אלה כדי לאפשר להם לממש את יכולותיהם מימוש מרבי. אפיונים אלה מתבטאים בדרכי התנהגות כמו:

·        השקעת מאמץ רב כדי להשיג את המטרות שהם מציבים לעצמם. יש לציין שמטרות אלה לא בהכרח עוקבות אחר הדגשי תכנית הלימודים בבית הספר. להיווצר קונפליקט בין תלמידים המתעניינים בתחומי תוכן מסוימים ומשקיעים את כל מרצם בהם ולא תמיד רואים את התועלת בהשקעת מאמץ בכל הנושאים הנלמדים בכיתה לבין מוריהם.

·        גילוי תובנה חברתית ותחומי עניין חברתיים המתאימים לתלמידים בשכבות גיל גבוהות יותר. דבר זה מתבטא ,למשל, בתחושה מוגברת של אידיאליזם ובצורך  לפתח מערכת ערכים  התואמת את האידיאלים שלהם. לעתים,היבט זה מקשה על יצירת מערכת יחסים משמעותית עם תלמידים אחרים בני גילם שאינם מגלים תובנות ותחומי עניין חברתיים מקבילים.

·        אוטונומיה רבה יותר בהתנהגות לקראת גיל ההתבגרות, אף שזו עשויה להביא לעצמאות רבה יותר מחד, אך מאידך לקונפליקטים עם בית הספר,  עם הבית ועם קבוצת בני הגיל.לאור מאפיינים אלה של תפיסה ואישיות, כל תכנית לתלמידים בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה חייבת להתייחס לצרכים הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים הנובעים של תלמידים אלה. יתר על כן, על כל תכנית לפתח דרכים שונות, בשילוב עם הקהילה שהתלמידים חיים בה, לסייע להם להתמודד עם נושאים המעניינים אותם ועם בעיות המטרידות אותם ולמצות את כישוריהם.